מיחזור

אחרי שאני קונה בסופר מרקט או בכל חנות אחרת, יש תמיד ערך מוסף לעצם הקנייה: השקיות בהן הושמו המצרכים. המחשבות מתחילות להתרגש מהשאלה, מה אעשה בהן הפעם? למה יהפכו במהלך משחקי המיחזור שלי? אם אלו שקיות צבעוניות אז בכלל השמחה רבה, במיוחד אם הצבעים נדירים, כמו סגול או כחול.

כאשר אני יוצרת חוט מהשקיות, אני גוזרת במספריים גם את הידיות והתחתית, אך הן אינן נזרקות לפח אלא נשמרות.

 

                        

 כאשר יש לי מספר רב של אלה, אני עושה מהן חבל על ידי יצירת צמה:

  

                         

 

ולאחר שהחבל כבר ארוך, ויש לי מספיק שיירי חוטים מהשקיות, אני פונה למלאכת אריגת החבלים, אני סורגת סביבם בקרושה וכך זה נראה במהלך העבודה.



 

 

                          

 to be continued.....

 

 



שבילי הפילים של הסופר מרקט

הלכתי לערוך קניות בסופר מרקט. סופרסל דיל. הקניות בסופר הן הנאה בשבילי. ניקוי ראש אמיתי. הידיעה שרצונותיי הולכים להיות מסופקים באופן מהיר, כמעט ללא מאמץ, ובתוספת הרוטינה הקבועה של מסדרונות הסופר. הליכה בשבילי פילים מוכרים שעונים על הצרכים הזוחליים הראשוניים של רציפות, חזרתיות, קביעות וסיפוק מיידי. מה שאני צריכה מחכה לי, תמיד באותו המקום, בסבלנות ובמסירות. ממש חוויה נהדרת, באמת.
הסופר שלי כעת בשיפוצים, מזיזים, משנים את הסדר, משנים קצת את אופן ההצגה. בקיצור, בלגן מאורגן. טריפת כל הקלפים. מזל שיש כמה מדורים שלא הוזזו ממקומם: מוצרי החלב, הירקות. חוץ מזה, בוקה ומבוקה ומבולקה, כמו שאמרו פעם. התוצאה: הקניות מתארכות מאד, כמו ללמוד ללכת מחדש, מצד אחד, הרפתקה של גילוי הסדר העדכני, הפתעה ומסע נחמד, כמו במבוך, מצד שני, הרגשה מסויימת של ערעור הביטחון, של שינוי, של צורך לעבד המון מידע חדש ולא צפוי, קצת מטריד ובעיקר, לוקח המון זמן. ככה הייתי רצה את אותן שורות שידעתי שאני לא צריכה מהן דבר, אך כעת, אני פשוט לא יודעת היכן נמצאים אותם מקומות מוכרים, אז לפחות לפעמים הראשונות, יש צורך לעבור על הכל בתשומת לב מלאה.
כנראה שגם כאן רלוונטי אותו פתגם יווני עתיק, "אתה לא נכנס לאותם מים פעמיים," הכל זז. פנטה ריי. עד לפעם הבאה.