Rouge et blanc - sc no 199

 A few weeks ago, the sc was all about making a cradle for our cat. I took an old pillow, covered it with an old shirt, thinking it will be the base of the cradle, but as it came out a triangle and quite big, I left it like that and did not publish it in my blog. My cat was rather pleased with the result but I felt it wasn't finished.

Then came the new sc, talking about making something with a stitch we never used before, so I added some little roses for the "royal sit" and a button using a technique new to me, but still I wasn't happy.

 

Eventually came the sc 199, res and white, and so I added some white roses and a white button, and now the work is completed, combining the three last cs.

 

So here it is:

 

 

 

 

 As for the desert, here is a cake I made las saturday, inspired by the idea of red and white....

 

 

 

 

SC n° 196 - Les années 80's !

The second half of the 1980ies was mostly spent by me studying at the University.

 I was a very devoted students, reading everything in the reading lists.

So, when the challenge of the 80ies came about, I made a little owl, honoring the Godess Minerva (Athens) -  the Godess of Wisdom, Intellectual curiosity and Knowledge.

The design was adopted from this youtube tutorial.

Here is my little owl.

la paire - sc n 194

Here is my creation for The sc n 194.

 

 



מיחזור

אחרי שאני קונה בסופר מרקט או בכל חנות אחרת, יש תמיד ערך מוסף לעצם הקנייה: השקיות בהן הושמו המצרכים. המחשבות מתחילות להתרגש מהשאלה, מה אעשה בהן הפעם? למה יהפכו במהלך משחקי המיחזור שלי? אם אלו שקיות צבעוניות אז בכלל השמחה רבה, במיוחד אם הצבעים נדירים, כמו סגול או כחול.

כאשר אני יוצרת חוט מהשקיות, אני גוזרת במספריים גם את הידיות והתחתית, אך הן אינן נזרקות לפח אלא נשמרות.

 

                        

 כאשר יש לי מספר רב של אלה, אני עושה מהן חבל על ידי יצירת צמה:

  

                         

 

ולאחר שהחבל כבר ארוך, ויש לי מספיק שיירי חוטים מהשקיות, אני פונה למלאכת אריגת החבלים, אני סורגת סביבם בקרושה וכך זה נראה במהלך העבודה.



 

 

                          

 to be continued.....

 

 



SC n° 185 - Une trousse

here is my creation .

 

the idea came from here:

 

 

 

 

thank you isabelle for the chalenge.

 

 

תיק - תק

לפני כמה שבועות התחלתי פרויקט קרושה. לא היה לי מושג מה הוא יהיה. התחלתי בריבוע בצבע פוקסיה ואז החלטתי שאולי אשבץ בעבודה הזאת, העשויה משקיות ניילון, גם חרוזים מנייר שהכנתי לפני כמה חודשים. לעבודות כאלה יש חיים משלהן והן מוליכות אותי לעצב את הדוגמה. אני בעיקר מקשיבה ונהנית תוך כדי מהתהליך. נוצר ריבוע יפייפה ועדיין לא ידעתי מה יעלה בגורלו.

 

הורי נסעו לחו"ל וכשחזרו, ציפתה לי הפתעה. הם קנו לי מצלמה חדשה, לבנה, בדיוטי פרי.

 

ואז הבנתי: מה שהתחלתי היה מיועד לאותה מצלמה חדשה. תיק קטן שיכיל אותה ואותו אוכל לתלות באלכסון על כתפי.

 

המשכתי בעבודה והרי התוצאה לפניכם.

 

 

 

ארייאה

כשהייתי קטנה והיינו נוסעים לתל אביב דרך רמת גן, מול המשטרה לערך, היה מופיע פסל  של לביאה המגנה על גוריה. קראתי לה ארייאה. אם לזכר קוראים אריה אז לנקבה קוראים כך, לא?  

 

 

עד היום הזה המילה לביאה נשמעת לי קצת לא מתאימה, לא ממש נותנת את מלוא העוצמה של נשות מלך החיות, וכשאני נתקלת בכזאת, מייד צפה ועולה המילה הזאת - "ארייאה".

 



הכרתי מקרוב "ארייאה" כזאת. אחותי. אלו נשים מנהיגות, רחבות לב, חכמות ופקחיות, יש בהן מתיקות כובשת ויופי מלכותי, הן בעלות אינסטינקטים חדים, מסורות, חמות, ו - תקיפות. מגינות על הגורים שלהן בחירוף נפש ובאומץ, אך אם מרגיזים אותן הן שואגות או נותנות מכה חדה ומדויקת בכפה שלהן, וזאת יותר לפה מכפה (וזאת, כמובן מכה מטאפורית). לא נעים אך מצוין להגדרת גבולות ולשמירה על טריטוריה.

 

אחותי מצאה את בן זוגה, אריה כמוה.

 

מדי שנה אנו חוגגים להם את יום ההולדת המשותף, והשנה החלטתי לגייס את העניין שלי בקרושה העשוי משקיות ניילון להכנת הפתעה קטנה.

 

והתוצאה לפניכם.

 

 

יומולדת שמח לכל האריות והארייאות.